לפני המון המון שנים, אי אז כשהייתי ילד קטן, ימי ההולדת של חברי לכיתה היו נחגגים בבית שלהם. ההורים של ילד היום הולדת היו מכינים כיבוד לכל הילדים המוזמנים. הכיבוד המועדף היה תמיד פיצ'טות (ושקיות הפתעה). פיצ'טות, פיצות קטנות, אפויות בתנור הביתי. כי ככה הכינו כיבוד אז. בשתי ידיים.
היום, חגיגות ימי ההולדת, אפילו בגיל הגן, עברו למקומות ציבוריים, שנסגרים במיוחד עבור ה"אירוע" עם קייטרינג ושאר נצנצים. למה? אין לי מושג.
בזמן האחרון אני משחק לא מעט עם מתכונים של "בצק" כדי למצא תחליף ראוי. יכול להיות שמצאתי.
בצק קמח קוקוס, עם שמן זית, פסיליום ומים חמים (לא רותחים), מספק בצק שאפשר לעבד. לא דביק, לא נוזלי. בצק, כמו שאנחנו רגילים מהתקופה הפחמימתית...
המתכון הוא קטוגני לחלוטין, ביחס קיטו של 1.69. אבל ראשית צריך לקחת בחשבון שמוצרי חלב עלולים לעצור ירידה במשקל, וכן שקמח שקדים נמצא בתחום האפור של התזונה. למרות שהמתכון קטוגני ברמת יחס השומן לעומת החלבון והפחמימה, יש לא מעט פחמימות זמינות בקמח קוקוס, ולכן צריך לצרוך אותו במתינות.
נתוני המקרוס הבאים מתוך חישוב רכיבי הבצק באתר כפית, בו ניתן לחשב את המקרוס של מאכלים שונים בתזונה קטוגנית.
אז הנה לכם הפיצ'טות, שיוצאות עם בצק אחיד. שלא מתפרק כמחזיקים אותו, כמו שקורה עם קמח השקדים.
הוספתי לבצק רסק עגבניות מתובל וגבינות מעולות - פטה עיזים, צ'דר לבנה ומוצרלה בפאלו.
איך מכינים? נורא פשוט...
עבור 4-6 פיצ'טות
כוס קמח קוקוס
3 כפות פסיליום טחון
חצי כפית אבקת אפייה ללא אלומיניום
1.5 כפיות מלח
חצי כפית פלפל שחור
כפית שום טחון
כפית אורגנו טחון
כפית בזיליקום טחון
מערבבים את כל היבשים.
מוסיפים 4 כפות שמן זית ומערבבים היטב.
מוסיפים בהדרגה עד 2 כוסות מים חמים (לא רותחים) וממשיכים לערבב עד שמקבלים בצק שאיננו נוזלי ואיננו דביק.
מחממים תנור על 180 מעלות.
מחלקים את הבצק ל-4-6 חלקים ומניחים אותם על תבנית לתנור עם נייר אפייה משומן היטב. משטחים עם נייר אפייה משומן נוסף, מעל הבצק, עד כמה שניתן.
אופים במשך כ-20-25 דקות, עד שהבצק מקבל צבע פריך.
מוציאים מן התנור.
מוסיפים רוטב עגבניות עם הכי פחות פחמימה שתמצאו, מתובל לטעמכם. אני מוסיף אבקת שום, מלח, פטרוליזיה, אורגנו ומעט ממתיק מותר.
מוסיפים את הגבינות המועדפות עליכם.
מחזיקים לתנור לכ-10 דקות, או עד שהגבינה מבעבעת ומקבלת צבע.
בתאבון.