בעבר לא אהבתי לארח. זה הצריך יותר מדי הכנות - חשיבה מקדימה על מה בדיוק יהיה אופי האירוח, ארוחת צהריים? ארוחת ערב? סתם קפה ועוגה? מה בדיוק נאכל? ללכת לסופר לקנות, לעמוד במטבח שעות ולבשל... סיוט.
מאז שעברתי לתזונה מרובת שומנים ודלה בפחמימה, הבנתי שאני חייב להכין את האוכל בעצמי, כל מנה, כל יום. ראשית מכיוון שכל אוכל מעובד מכיל כמויות מטורפות של פחמימה, וגם כדי לוודא שבמה שאני אוכל יש את כמות השומנים והחלבונים הנדרשת.
אחרי כמעט שלוש שנים בתזונה, אני יכול להגיד בוודאות שהמטבח הוא אחד החדרים שהכי כיף לי להיות בהם. וזה הופך כל הכנת ארוחה למפגש משפחתי מגבש. לכל אחד מהילדים יש תפקיד במהלך הכנת הארוחה ושניהם גאים להיות "עוזרי טבח" של פאפי טבח.
עוד דבר שאני יודע היום ממרחק הזמן, שלא באמת צריך לתכנן כל מנה מראש, ולאלתור יש חלק מאוד חשוב בלשמור על העבודה במטבח מרעננת וכיפית.
אז היום הגיעו אורחים, בלי להודיע. כי התחשק להם לפגוש אותנו אחרי הרבה זמן שלא התראינו. וזה כיף גדול...
החברים שלנו יודעים כבר מזמן שכשיגיעו אלינו יאכלו לפי התזונה דלת הפחמימה והקיטוגנית. אני מתאים את המנות שאני מכין לצמחונים, ואלרגיות למיניהן, אך בכל מקרה, הן יהיו מרובות שומנים ודלות בפחמימה. והיום התחשק לכולם קינוח. פתחתי את המקרר כדי לראות מה יש ומה אפשר להכין. ופחות מעשר דקות אחר כך זללנו מוס שוקולד מושחת ביותר.
אופן הכנה מתחת לתמונה
רכיבים: (ל-6 כלים)
חבילת גבינת מסקרפונה 40% של גד (שימו לב שזה לא המסקרפונה 35% המתוקה - מוסיפים לזה משום מה סוכר...)
חבילת שמנת מתוקה 38% של טרה
ממתיק מותר (על ממתיקים מותרים כתבתי כאן)
30 גרם שוקולד 85 אחוז קקאו
אופן הכנה:
ממיסים את השוקולד עם כשליש חבילת שמנת מתוקה (40 שניות במיקרו אמורות להספיק) - לערבב עד לתערובת אחידה.
מכניסים לקערת המיקסר את המסקרפונה ומה שנשאר מהשמנת המתוקה ומקציפים עד שאחיד, תוך כדי הקצפה מוסיפים מעט ממתיק מותר עד לדרגת המתיקות הרצוייה.
כשהקצפת מוכנה מוסיפים את רוטב השוקולד ומקציפים שוב עד שמגיעים למרקם אחיד.
בתאבון...